אם שטופלה בבית י.ה.ל כותבת על חווית הטיפול

בס"ד

באמצע שכונת "שרת" מצטנע לו בניין חדש וצבעוני, אך גם שקט, כי כמעשה אומן, כך העשייה הטיפולית שם. הורים מגיעים כשבעיות תקשורת ו/או התנהגות הפוגעות בתקשורת שלהם עם ילדם או של ילדם עם הסביבה ומונעת ממנו התפתחות תקינה.

הגענו לשם חסרי אונים, מאותן הסיבות שהזכרתי לעיל, ופגשנו אנשי מקצוע מיוחדים שעזרו לנו כהורים ללמוד להתבונן בצורה שונה, ללמוד להקשיב, ללמוד להמתין לתוצאות בסבלנות, ללמוד לאפשר לאחר ולא לכפות את דעותינו, רגשותינו ומחשבותינו.

במהלך המפגשים, תוך כדי משחק משפחתי שקיימנו שם, צפו ועלו תובנות ורגשות שנהגנו לשוחח עליהם. למדנו גם לפרגן על כל עשייה חיובית, להצמיח התנהגות חיובית כאפקט פיגמליון.

אני, באופן אישי, חשתי כי השכינה שורה מעל הבית כששהינו שם בשיחות אמיתיות על החיים כאילו הורידו לנו שוב את התורה מסיני:

ו"אהבת לרעך כמוך" – זוהי כל תורת היחסים שבין אדם לחברו, הכוללת כבוד אדם, גם ילד, הכוללת אמפטיה, המון אהבה עם גבולות ברורים. 

ריתקה אותי במיוחד הגישה המקצועית של המטפלות, שניתחו דברים בצורה מבריקה וקלעו לבעיה האמיתית וזיהו את מקור הקושי. אנו בשיאה של העשייה ואני בטוחה וסמוכה כי באופן מתמיד ועקבי אפשר לפתח יחסים בריאים ותקינים יותר.